ביום רביעי הקרוב (9.12.09) תדון הוועדה לקידום מעמד האישה בהצעת חוק של חברות הכנסת דליה איציק וציפי חוטובלי להאריך את חופשת הלידה לחצי שנה.

לכאורה זו הייתה אמורה להיות בשורה משמחת: מדינת ישראל "מיישרת קו" עם מדינות האיחוד האירופי בהפנמתה שחופשת לידה בת ארבעה עשר שבועות הנה קצרה מדי ולכן יש להאריכה.

לצערנו אין סיבה לשמוח שכן מדובר במצג שווא! הצעת החוק המוצעת קובעת שהארכת חופשת הלידה לא תשולם על ידי הביטוח הלאומי אלא תילקח על ידי היולדת ללא תשלום ועל חשבונה האישי.

חופשת לידה ללא תשלום (במימון עצמי) הינה פריבילגיה אותה יכולות לממש נשים בעלות הכנסות גבוהות, כך שלמעשה הצעה זו היא בבחינת לעג לרש. היא אינה מיטיבה עם רוב הנשים העובדות וכלל אינה רלוונטית עבור נשים בעלות הכנסות נמוכות.

כמו כן, הצעת החוק הנוכחית מושתתת על מספר הנחות יסוד אשר מחזקות תפיסה מסורתית לפיה קיימת חלוקה ברורה בין הספרה הפרטית והספרה הציבורית, ובין עבודתן של נשים בספירה האחת ועבודתם של גברים באחרת.

הנחה בולטת אשר עולה מהצעת החוק הוא שהמדינה אינה צריכה לקחת חלק בהוצאת טיפול בתינוקות. במקום שחברות הכנסת אשר לכאורה דוגלות בקידום נשים יילחמו במגמה זו הן מציעות להאריך את חופשת הלידה ללא עלות כספית, בטענה שכך "יועבר מסר ברור כי ראוי שחופשת הלידה תהיה ארוכה מזו הנהוגה היום". ההנחה המובלעת בטענה זו היא שעבודת טיפול בתינוקות וילדים אינה שווה כסף ולכן אין לה ערך כלכלי. בתוך כך מתחזקת התפיסה הרווחת שחופשת לידה היא אכן תקופה של "חופש".

הנחה נוספת הטמונה בהצעת החוק היא שטיפול בתינוקות וילדים הוא עבודה של נשים בלבד ולא של הורים. אם חברות הכנסת באמת רוצות ללמוד ממדינות האיחוד האירופי רצוי שיסבו את תשומת ליבן למדיניות המקודמת בשנים האחרונות במדינות אלו בתחום זה.

מדינות באיחוד האירופי, (ביניהן שוודיה, ספרד, איסלנד, דנמרק, גרמניה וכו') מקדמות חופשת לידה לגברים שאינה ניתנת להעברה והיא שוות ערך למאה האחוז של השכר. המטרה היא לקדם שוויון בין נשים וגברים בחלוקת העבודה בטיפול בתינוקות. בשוודיה למשל חופשת הלידה הנה ארוכה – בת שנה וארבעה חודשים וגמישה - כלומר ניתן לנצל אותה בחלקיות עד שהילד או הילד/ה בן/ת שמונה. בתוך כך, חודשיים מיועדים להורה השני (בדרך כלל הגבר) ואינם ניתנים להעברה. המשמעות היא שגבר שאינו מנצל את החופשה פשוט מפסיד אותה. בנוסף הממשלה השוודית מעניקה בונוס להורים החולקים את חופשת הלידה באופן שוויוני ככל האפשר. התפיסה העומדת בבסיס מדיניות זו היא ששוויון בין המינים מצריך הן את השתתפותן המלאה של נשים בשוק העבודה והן את מעורבותם המלאה של גברים בגידול ילדיהם.